ייעוץ סביבתי · סקרי קרקע וגז קרקע · מי תהום · שיקום קרקעות

פיאזומטרים והתקנת קידוחי ניטור מי תהום

ניטור מדויק מתחיל בתכנון ובהתקנה נכונים

חברת וזה אקולוגיה מתכננת ומבצעת קידוחי ניטור מי תהום והתקנת פיאזומטרים עבור פרויקטים סביבתיים, הנדסיים ותשתיתיים. מי התהום ולחצי המים בקרקע עשויים להשפיע על תכנון חפירות, ביסוס מבנים, עבודות תשתית ותהליכי שיקום סביבתי, ולכן ניטור אמין הוא כלי חשוב בקבלת החלטות הנדסיות וסביבתיות.

פיאזומטר מאפשר למדוד את העומד ההידראולי או את לחץ המים בנקודה או בשכבה מוגדרת בקרקע. קידוח ניטור, לעומת זאת, מאפשר למדוד מפלסי מי תהום ובמידת הצורך גם לשאוב ולדגום מים לצורך בדיקות מעבדה. שילוב נכון בין נקודות ניטור שונות יכול לספק תמונה רחבה יותר של מפלסי המים, גרדיאנט הזרימה ואיכות מי התהום.

השירות מתאים בין היתר ליזמים ולקבלנים, מהנדסי קרקע וגאוטכניקה, יועצי סביבה, רשויות, מפעלים, אתרי תעשייה וגופי תשתית ותחבורה.

מהו פיאזומטר ובמה הוא שונה מקידוח ניטור?

פיאזומטר הוא אמצעי למדידת לחץ מים או עומד הידראולי בשכבה מוגדרת בקרקע או בסלע. בהתאם לסוג המכשיר, המדידה יכולה להתבצע באמצעות צינור פתוח שבו מתייצב מפלס מים, או באמצעות חיישן המודד את לחץ המים ישירות.

קידוח ניטור מי תהום הוא קידוח המצויד בדרך כלל בצינור ובקטע מסונן המותאמים לשכבה שאותה מבקשים לנטר. באמצעותו ניתן למדוד מפלסי מים, לבצע דיגום לאיכות מי התהום ולעקוב אחר שינויים לאורך זמן.

לכן, ההבדל אינו מוחלט בין "כמות" ל"איכות":

  • פיאזומטר מיועד בעיקר למדידת עומד הידראולי או לחץ מים בשכבה מוגדרת.
  • קידוח ניטור מאפשר בדרך כלל מדידת מפלס וגם גישה למי התהום לצורך דיגום ובדיקות איכות.

בפרויקטים סביבתיים והנדסיים ניתן לשלב כמה סוגי נקודות ניטור. לדוגמה, קידוחי ניטור יכולים לשמש לדיגום ולמדידת מפלסים, ופיאזומטרים בשכבות שונות יכולים לסייע בהבנת התפלגות הלחצים והזרימה בתת־הקרקע.

סוגי פיאזומטרים – כיצד בוחרים?

בחירת סוג הפיאזומטר תלויה במטרת הניטור, סוג הקרקע או הסלע, עומק השכבה הנמדדת, קצב השינויים הצפוי, משך הפרויקט ודרישות איסוף הנתונים.

פיאזומטר צינור פתוח – Standpipe / Casagrande

מערכת הכוללת בדרך כלל צינור בקוטר קטן עם אזור קליטה מסונן הממוקם בשכבת המטרה. סביב אזור הקליטה מותקן חומר מסנן, ומעליו מבוצע איטום שנועד לצמצם מעבר מים אנכי בין שכבות.

את מפלס המים ניתן למדוד באופן ידני באמצעות מד מפלס.

שלבי ההתקנה – מתכנון ועד מסירה

איכות הנתונים תלויה לא רק בסוג המכשיר, אלא גם בתכנון נכון ובהתקנה מדויקת. מיקום לא מתאים של אזור הקליטה או איטום לקוי עלולים לגרום לכך שהמדידה אינה מייצגת את השכבה שאותה מבקשים לנטר.

1. תכנון מערך הניטור

בשלב הראשון נבחנים מטרת הניטור, נתונים גיאולוגיים והידרוגאולוגיים קיימים, עומק מי התהום המשוער, מבנה השכבות וממצאים מקידוחים קודמים, אם קיימים.

על בסיס נתונים אלה נקבעים מספר נקודות הניטור, מיקומן, עומקן וסוג המכשור המתאים.

2. תיאום תשתיות ורישוי

לפני ביצוע קידוח יש לאתר ולתאם תשתיות תת־קרקעיות ולקבל את האישורים והרישיונות הנדרשים בהתאם לסוג הקידוח ולפרויקט.

קידוחי תצפית וניטור בישראל עשויים להיות כפופים לרישוי ולתיאום מול רשות המים וגורמים נוספים בהתאם לנסיבות הפרויקט.

3. ביצוע הקידוח

שיטת הקידוח נבחרת בהתאם לסוג הקרקע, לעומק ולמטרת העבודה. במהלך הקידוח מתועד החתך הגיאולוגי ככל הנדרש וננקטים אמצעים לצמצום ערבוב או מעבר מים ומזהמים בין שכבות.

4. התקנת הצנרת או החיישן

בקידוח ניטור או בפיאזומטר פתוח מותקנים צינור וקטע מסונן באזור המטרה. 

5. התקנת חומר מסנן ואיטום

סביב אזור הקליטה מותקן בדרך כלל חומר מסנן מתאים. מעליו מבוצע איטום, למשל באמצעות בנטוניט או חומר מתאים אחר, בהתאם לתכנון.

מטרת האיטום היא לצמצם מעבר אנכי של מים לאורך הקידוח ולשמור ככל האפשר על הפרדה בין השכבה המנוטרת לשכבות אחרות.

6. הגנת ראש הקידוח

ראש הקידוח מוגן באמצעות מכסה מתאים ולעיתים באמצעות שוחה עילית או שקועה, בהתאם למיקום ולשימושי האתר.

7. פיתוח קידוח ניטור

בקידוחי ניטור המיועדים לדיגום ניתן לבצע פיתוח לאחר ההתקנה, כדי להוציא חלקיקים שהצטברו במהלך הקדיחה ולשפר את הקשר ההידראולי עם השכבה.

8. מדידת מיקום ורום

מודד מוסמך מודד את הקואורדינטות ואת רום ראש הקידוח. הנתונים משמשים לחישוב מפלסי מי התהום ביחס לפני הים ולקביעת כיוון הזרימה בין קידוחים.

9. מדידות בסיס ודיגום

לאחר התייצבות המערכת מבוצעות קריאות ראשונות. בקידוחי ניטור סביבתיים ניתן גם לבצע דיגום מי תהום ושליחה למעבדה בהתאם לתוכנית הניטור ולפרמטרים הנדרשים.

רשות המים עושה שימוש בקידוחי ניטור הן למדידת מפלסי מי תהום והן לבדיקת מזהמים בהתאם לצורכי החקירה והניטור.

10. תיעוד ודוח התקנה

בסיום העבודה ניתן להכין דוח הכולל, בהתאם לדרישות הפרויקט, את נתוני הקידוח, החתך הגיאולוגי, מבנה ההתקנה, מיקום ועומק המסננת או החיישן, חומרי המילוי והאיטום, נתוני המפלס ותוצאות דיגום שבוצע.

מתי נדרש ניטור באמצעות פיאזומטרים?

בנייה וחפירות

ניטור מפלסי מי תהום ולחצי מים יכול לסייע בתכנון ובקרה של חפירות, מרתפים ועבודות תת־קרקעיות, ובבחינת השפעת שאיבות והשפלת מי תהום על הסביבה.

ביסוס וגאוטכניקה

לחץ מים נקבובי הוא אחד הפרמטרים המשפיעים על ההתנהגות ההנדסית של קרקע. ניטורו עשוי להידרש בבחינת יציבות, שקיעות, סוללות ומבנים גאוטכניים.

תשתיות

בפרויקטים של מסילות, כבישים, מנהרות, גשרים וסוללות ניתן לשלב פיאזומטרים כחלק ממערך הניטור ההנדסי.

סקרי זיהום ושיקום

מדידות מפלס במספר קידוחי ניטור יכולות לסייע בהערכת כיוון וגרדיאנט הזרימה של מי התהום, ובשילוב נתוני דיגום – בהבנת פיזור הזיהום ובתכנון המשך החקירה או השיקום.

רשות המים משתמשת בקידוחי ניטור לצורך איתור, תיחום ומעקב אחר זיהומים במי תהום.

מפעלים, תחנות דלק ואתרי תעשייה

באתרים שבהם קיימת פעילות בעלת פוטנציאל לזיהום מי תהום ניתן להקים מערכי ניטור בהתאם למאפייני האתר ולהנחיות הגורמים המקצועיים.

למה לבחור בוזה אקולוגיה?

מתכננים פרויקט שדורש ניטור מי תהום? צרו קשר לייעוץ ראשוני ולהצעת מחיר:
טלפון: 09-9750050 | וואטסאפ: 051-2272784 | info@vasa-eco.co.il

צרו קשר
תוכן עניינים

שאלות נפוצות

פיאזומטר מיועד בעיקר למדידת לחץ מים או עומד הידראולי בשכבה מוגדרת. קידוח ניטור מאפשר בדרך כלל גם מדידת מפלס וגם גישה למי התהום לצורך דיגום. הבחירה ביניהם תלויה במטרת הניטור.

העומק נקבע לפי השכבה שאותה רוצים לנטר, המבנה הגיאולוגי, עומק מי התהום ומטרת הפרויקט. לכן אין עומק קבוע שמתאים לכל אתר.

המספר נקבע בתכנון ההידרוגאולוגי או הגאוטכני. הוא תלוי בגודל האתר, במורכבות השכבות, במטרת הניטור ובדרישות הפרויקט. במקרים מורכבים עשויים להידרש גם מספר מכשירים באותו קידוח או בעומקים שונים.

משך העבודה תלוי בעומק, בשיטת הקידוח, בסוג הקרקע, בנגישות, במספר נקודות הניטור ובדרישות ההתקנה. לכן לא נכון לקבוע מראש שפיאזומטר בודד מותקן תמיד ביום עבודה אחד.

קידוחי תצפית וניטור עשויים להיות כפופים לרישיון קידוח ולדרישות נוספות בהתאם לחוק, למיקום ולמטרת העבודה. בנוסף יש לבצע תיאום תשתיות לפני הקידוח ולבדוק מראש אילו אישורים נדרשים בפרויקט הספציפי.

איטום נכון נועד לצמצם מעבר מים לאורך חלל הקידוח בין שכבות שונות או מפני הקרקע. בכך הוא מסייע לכך שהמדידה תייצג ככל האפשר את השכבה שאליה כוון המכשיר ומפחית סיכון ליצירת נתיב זרימה בלתי רצוי.

אין תדירות אחידה. היא נקבעת לפי מטרת הניטור, קצב השינויים הצפוי, שלב הפרויקט ודרישות הרשות או המתכנן. בפרויקטים דינמיים ניתן לבצע ניטור רציף, ואילו במערכים אחרים הקריאות מתבצעות במועדים שנקבעו בתוכנית הניטור.

כאשר נקודת ניטור אינה נדרשת עוד, יש לבחון את אופן הסגירה המתאים בהתאם למבנה הקידוח, תנאי האתר והדרישות הרלוונטיות. מטרת הסגירה היא למנוע מהקידוח הנטוש להפוך לנתיב מעבר בין פני הקרקע או בין שכבות תת־קרקעיות, ולתעד את הפעולה כנדרש.

יש לכם פרויקט שדורש בדיקה סביבתית?

ספרו לנו על הפרויקט ונחזור אליכם עם הצעה מותאמת – מהר, מקצועי ובהתאם לדרישות הרשויות.